<h1>האגור סימן תע"ו</h1>
<h2>דף קמב:</h2>
כתב בעל התרומות אי ליכא טנוף על הבגד אין נתינת מים בבגד קרוי כבוס ואינו אסור אלא שמא יסחוט דהוי לבון ובמקום מצוה לא גזרו רבנן. ובעל היראים כתב אפי' אם אין טנוף בבגד אסור ליתן עליו מים. וכ"כ בשם רב יהודאי גאון הילכך צריך אדם ליזהר שלא יתן מים על בגד בין לפשתן בין לצמר ואפי' אם ידיו מטופחים במים מרובין צריך שלא לנגב בבגד בעוד שהמים מרובין עליהם. ולענין רבוי מים לא ידעתי שעורן הלכך מנהג כשר הוא כשאדם רוחץ ידיו בשבת שיזרוק המים מידיו וינע' בכח קודם שיקנחם במפה או בבגד משבה"ל. ואני המחבר לא ראיתי מוריי נזהרים בדבר לנער הידים קודם הנגוב. מצאתי לא מצינו בכל התלמוד רחיצה בנהר שאסור בשבת [אלא] שיטה בלבד, הלכך מי שראה קרי בשבת ורוצה לטבול הרשות בידו, אך צריך ליזהר שלא ישיט ויעקר רגליו, ולא יוציא המים על בשרו חוץ לד' אמות, ולא יצא לחוץ עד שינגב עצמו תחלה. ולגאון אחר מצאתי אסרו רבותינו לרחוץ בשבת בלי נגוב אפי' בתוך הנהר עצמו משום אסור ד' אמות בכרמלית. וכ"ש אלו שרוחצין בשבת בנהר שלנו ויוצאין לאלתר בלי נגוב ומטלטלין המים ד' אמות בכרמלית. וזה אין לי ראיה להתיר וכל מה שתמצא בדברי רז"ל ברחיצה הוי ברשות היחיד כגון מרחצאות או מעיין שהוא ברשותו עכ"ל. ולגאון אחר מצאתי הרוחצים במי נהר בשבת לא מצאנו בשום מקום שאסור לשפשף שאין מלאכת כבוס בבעלי חיים אלא במים שהוחמו בשבת משבה"ל. והעולם נוהגים שלא לרחוץ ולטבול בשבת כלל בנהר.
